עסקאות מכר מקרקעין

כבר נכתב במדור זה על שלל פסקי הדין של בית המשפט העליון בתקופה האחרונה בנושא של עסקאות נוגדות והאבחנה איזו מבין שתי העסקאות גוברת. אקדים

בשנה האחרונה אנו עדים לפסיקה חדשנית וערה של בית המשפט העליון בנושא של הכרעה בין שתי עסקאות נוגדות על אותה קרקע. בית המשפט מגבש פסיקה

דיני המקרקעין קובעים הסדרים מיוחדים וספציפיים לגבי תחומים רבים הקשורים לעסקאות מקרקעין בשונה מעסקאות רגילות. דוגמא מובהקת לכך היא בתחום ההתיישנות. כידוע, תביעה רגילה שאינה

סעיף 197 לחוק התכנון והבניה מעניק את הזכות לכל מי שנפגע מתוכנית ביחס למקרקעין שלו או ביחס למקרקעין גובלים, לתבוע מהועדה לתכנון ובניה פיצוי על

בשנת 1997 נכנס לתוקף חוק המתווכים במקרקעין, שאמור היה ליצור מהפכה בכל הנוגע לענף התיווך שהיה פרוץ לחלוטין. החוק ביקש להסדיר ברישוי את כל מי

היטל השבחה הוא מעין מס שמטילה הועדה המקומית לתכנון ובניה מכח חוק התכנון והבניה על בעלי נכסים שנהנו מאישור תוכנית ביחס לנכס שלהם, אשר השביחה

אחד מהעקרונות המשפטיים החשובים בעולם העסקים כולו, וגם בתחום עסקי הנדל"ן, הינו עקרון חופש ההתקשרות או חופש החוזים. ככלל, שני צדדים יכולים להגיע לכל הסכמה

אין ספק כי כל מי שעוסק בתחום הנדל"ן מחפש לעשות עסקאות ושמח למצוא הזדמנויות שנראות על פניהן קורצות. בשתי הרשימות הקרובות, אנסה להסב את תשומת

בכל עסקה, הערך הכלכלי לבעל הקרקע, נגזר ישירות מזכויות ואפשרויות הבניה על אותו מגרש. אם בעסקת קומבינציה  מתחייב הקבלן לתת לבעל הקרקע עימו התקשר בעסקת

עיסקת קומבינציה היא אופציה מאוד קורצת לבעלי קרקע כדרך לממש את המגרש שלהם, אך היא עיסקה מאוד מורכבת עם פנים רבות. כשמדברים על קומבינציה, תמיד