עסקאות מכר מקרקעין

לא פעם נכתב גם במדור זה על מעלליו של מנהל מקרקעי ישראל, הגוף המופקד מטעם כולנו, על מרבית קרקעות המדינה. הסרבול, חוסר היעילות, אי הסדר

לא אחת נכתב, גם במדור זה, על המשמעויות של חתימה על זיכרון דברים למכירת נכס מקרקעין. לכאורה, לא יכולה להיות מחלוקת כי זיכרון דברים הכולל

כידוע, מינהל מקרקעי ישראל (או בשמה העדכני – רשות מקרקעי ישראל) הינו הבעלים והמנהל של מרבית קרקעות המדינה. המינהל מעניק זכויות חכירה ולא בעלות, והמשמעות

כל חוזה למכירת דירה או נכס אחר כולל סעיפי מסגרת שונים שחוזרים על עצמם בורסיה זו או אחרת. אחד הסעיפים המוכרים הינו סעיף המקנה למוכר

בתי המשפט עסקו ונראה שעוד יעסקו רבות בנושא תשלום דמי התיווך בגין עסקאות מכר של דירות מגורים. כל מי שחשב כי חוק המתווכים במקרקעין שנחקק

דיני התכנון והבניה מרחפים מעל כל נכסי המקרקעין וקובעים למעשה לא רק מה ניתן לבנות על הנכס, באילו תנאים ומגבלות, אלא קובעים גם מהם השימושים

לעיתים עומדת בפני מי שמעונין לרכוש בית צמוד קרקע האפשרות לבחור בין שתי חלופות: רכישת מגרש והתקשרות עם קבלן שיבנה עבורו את הבית או לחלופין,

כידוע, קצרה היריעה מלפרט את מלוא התשלומים הנדרשים ע"י הרשויות המקומיות והועדות לתכנון ובניה מבעלי נכסי מקרקעין. החל מאגרות בניה, היטלי סלילת כביש, תיעול והנחת

עסקת מכר-רכישה של מקרקעין יכולה ללבוש צורות שונות וקונסטרוקציות משפטיות מגוונות. אחד הסוגים הפחות נפוצים, הינו עסקת מכר המכונה עסקת נטו. במקרה זה הסיכום המסחרי

אחד התחומים החדשים יחסית בעולם המסחר הקשור למקרקעין הינו מכירה, העברה או "ניוד" של זכויות בניה מנכס אחד לנכס אחר. הכוונה היא להעברה של זכויות