ההבדל בין חכירה לבעלות – מאת עו"ד שי עמית

כידוע, חלק גדול מהדירות בישראל אינן רשומות בבעלות הדיירים שרכשו אותן, הן מן הטעם שמרבית הקרקעות הינן אדמות מנהל והן מסיבות טכניות ותכנוניות, שגורמות לכך שחולף זמן רב מאוד, לעיתים אף עשרות שנים, עד שנוצרת תשתית תכנונית שמאפשרת רישום בעלות בטאבו על שם רוכשי הדירות. כאשר מדובר בחלקה גדולה, עליה נבנים בנינים רבים, יש צורך […]

שימוש שלא כדין ברכוש משותף – מאת עו"ד שי עמית

כל מי שמתגורר בבית משותף יודע כי אחד מהנושאים שעלולים לגרום לסכסוכי שכנים, הינו השימוש שעושים הדיירים ברכוש המשותף של הבנין. שטחי הרכוש המשותף מוגדרים בצו רישום הבית המשותף, ולפי החוק ישנם אף אזורים שחייבים להיות חלק מהרכוש המשותף ואין אפשרות להצמיד אותם ליחידה מסויימת. בת.א. 4031/02 טוקר נגד שלומוב, נתן בית המשפט המחוזי בירושלים […]

השתתפות בעלות בנית מעלית בבית משותף – מאת עו"ד שי עמית

בעקבות תיקוני חקיקה שונים והצורך לשפר את איכות החיים, נוספו בעשרות בנינים ישנים מעליות לנוחות הדיירים. במקרים רבים, פרויקט הקמת המעלית וחלוקת ההוצאות הכרוכות בו, גורמים למחלוקות רבות ולסכסוכים שמעסיקים את בתי המשפט ובעיקר את לשכות המפקח על רישום מקרקעין. חוק המקרקעין תוקן באופן שנדרש רב של שני שלישים בלבד מבעלי הדירות בבית המשותף, לצורך […]

מתנה או ירושה? – מאת עו"ד שי עמית

לעיתים קרובות מתלבטים בעלי נכסים לתכנן כבר בחייהם את תוכנית חלוקת נכסי המקרקעין שבבעלותם לבני המשפחה השונים, לרב לצאצאים. בעיקרון קיימות שתי דרכים פשוטות לבצע העברת בעלות בנכסי מקרקעין בסיטואציה זו: ע"י העברה ללא תמורה (או במילים אחרות, לתת את הנכס במתנה) או לחלופין ע"י העברה בירושה לאחר המוות וקביעת הוראות מתאימות בצוואה. חוק מסוי […]

הטעיה מצד מנהל מקרקעי ישראל – מאת עו"ד שי עמית

לא פעם נכתב גם במדור זה על מעלליו של מנהל מקרקעי ישראל, הגוף המופקד מטעם כולנו, על מרבית קרקעות המדינה. הסרבול, חוסר היעילות, אי הסדר והזלזול במינהל תקין, גורמים לעיתים ליצירת תסבוכות משפטיות. לבית המשפט המחוזי בנצרת התגלגל ת.א. 1236/01 בפרשת זרמי נגד זיו ומנהל מקרקעי ישראל.  נסיבות המקרה היו כדלקמן: למוכרים היה הסכם חכירה […]

זכרון דברים כהסכם מחייב – מאת עו"ד שי עמית

לא אחת נכתב, גם במדור זה, על המשמעויות של חתימה על זיכרון דברים למכירת נכס מקרקעין. לכאורה, לא יכולה להיות מחלוקת כי זיכרון דברים הכולל את הפרטים המהותיים של העסקה, הינו הסכם מחייב לכל דבר וענין, ניתן לאכוף אותו ואין חובה כי לאחריו יחתם הסכם מכר מלא ומפורט. ואולם, מורכבות העסקאות מולידה מצבי ביניים בהם […]

ביטול חכירה ע"י מנהל מקרקעי ישראל – מאת עו"ד שי עמית

כידוע, מינהל מקרקעי ישראל (או בשמה העדכני – רשות מקרקעי ישראל) הינו הבעלים והמנהל של מרבית קרקעות המדינה. המינהל מעניק זכויות חכירה ולא בעלות, והמשמעות היא כי רוכש הזכויות בקרקע מינהל רוכש מעין זכות שכירות שתנאיה מוגדרים בהסכם החכירה שהכין המינהל עבור אותה קרקע. עם השנים, המינהל הצליח לקנות לעצמו שם של גוף בלתי יעיל […]

הגבלת העיכובים במימוש בית מגורים – מאת עו"ד שי עמית

בתי המשפט עוסקים רבות באיזון העדין שבין הבנקים ויתר הגופים הפיננסיים לבין אנשים שנטלו הלוואות לצורך רכישת בית המגורים שלהם, או לחלופין, שמשכנו את בית המגורים לצורך הבטחת אשראי עסקי או אחר. בתקופה של מיתון מתמשך, כאשר הבנקים המלווים אינם מעונינים להמשיך מצב בו הלוואות אינן משולמות כסידרן וסכום החובות עולה מחודש לחודש, מתגבר קצב […]

המועד לשימוש בזכות לביטול הסכם מכר – מאת עו"ד שי עמית

כל חוזה למכירת דירה או נכס אחר כולל סעיפי מסגרת שונים שחוזרים על עצמם בורסיה זו או אחרת. אחד הסעיפים המוכרים הינו סעיף המקנה למוכר הדירה זכות לבטל את חוזה המכר במקרה של הפרה יסודית מצד הקונה. במרבית החוזים נקובים המקרים המהווים הפרה יסודית של החוזה, אך נהוג לראות באי תשלום חלק מהתמורה כהפרה יסודית, […]

תשלום דמי תיווך למספר מתווכים – מאת עו"ד שי עמית

בתי המשפט עסקו ונראה שעוד יעסקו רבות בנושא תשלום דמי התיווך בגין עסקאות מכר של דירות מגורים. כל מי שחשב כי חוק המתווכים במקרקעין שנחקק בשנת 1996 יצמצם ולו במעט את המחלוקות בתחום זה, התבדה. בתקופת המיתון המתמשכת בשוק הנדל"ן, נוהגים בעלי דירות רבים לפנות למספר משרדי תיווך על-מנת שיטפלו במציאת קונה לדירה שלהם. לא […]