בתים משותפים

כל מי שמתגורר בבית משותף יודע כי אחד מהנושאים שעלולים לגרום לסכסוכי שכנים, הינו השימוש שעושים הדיירים ברכוש המשותף של הבנין. שטחי הרכוש המשותף מוגדרים

בעקבות תיקוני חקיקה שונים והצורך לשפר את איכות החיים, נוספו בעשרות בנינים ישנים מעליות לנוחות הדיירים. במקרים רבים, פרויקט הקמת המעלית וחלוקת ההוצאות הכרוכות בו,

אין זה סוד כי רבים הרוכשים דירות חדשות מקבלנים, מזמינים במועד מסירת הדירה או בסמך לאחר מכן מומחה או מהנדס בנין מורשה, בכדי לבצע בדיקה

כל מי שמתגורר בדירה בבית משותף, יודע היטב כי חלק בלתי נפרד מהתנהלות החיים בבנין, כולל חילוקי דיעות בדבר דרך ניהול הבית המשותף וחלוקת ההוצאות

כפי שכבר נכתב גם במדור זה, אחת התצורות של רישום זכויות בדירות מגורים, הינה ע"י רישום החלקה בבעלות חברה, כאשר לכל דייר מוקצות מניות בחברה

ישנם סוגים שונים של זכויות במקרקעין, ונהוג לסווגן באופן מדורג, כאשר זכות בעלות רשומה בלשכת רישום המקרקעין, היא הזכות המלאה, הודאית והשלמה מכולן. לעומת זכות

מבחינות מסויימות, בית משותף הוא מעין "קיבוץ" או ישוב הכולל תושבים, יחידות דיור ורכוש משותף, שמתנהל פי כללים ונורמות משפטיות שחלות עליו. ספר החוקים והנהלים

בשכונות רבות ברחבי הארץ קיימים בנינים ישנים בני 3 או ארבע קומות, שנבנו בזמנו ללא מעלית. מה שנראה היום אביזר סטנדרטי והכרחי בכל בנין, נחשב

כל בנין הרשום כבית משותף בלשכת רישום המקרקעין כולל חלוקה ברורה ומוגדרת לדירות, שכל אחת מהן רשומה על שם בעליה, רכוש משותף ומקומות חניה ומחסנים

בעלי דירות רבים מכירים את המושג חברת גוש חלקה. בשנות הארבעים והחמישים, עקב פירצה בחוקי מיסוי המקרקעין דאז, נהגו בעלי קרקעות וקבלנים לבנות בנין על