שימוש שלא כדין ברכוש משותף

כל מי שמתגורר בבית משותף יודע כי אחד מהנושאים שעלולים לגרום לסכסוכי שכנים, הינו השימוש שעושים הדיירים ברכוש המשותף של הבנין. שטחי הרכוש המשותף מוגדרים בצו רישום הבית המשותף, ולפי החוק ישנם אף אזורים שחייבים להיות חלק מהרכוש המשותף ואין אפשרות להצמיד אותם ליחידה מסויימת.

בת.א. 4031/02 טוקר נגד שלומוב, נתן בית המשפט המחוזי בירושלים פסק דין ביום 28.11.2004 בנסיבות שיכולות ללמד על סכסוך אופייני בבית משותף: הנתבעים, בעלים של חלק מקומת המרתף של הבנין, ביצעו עבודות בניה ללא היתר, פלשו לחלק מהחצר, שברו קירות לצורך התקנת דלת וחלונות והשתלטו על חלקים מהרכוש המשותף לצורך יצירת שטח שהושכר למסעדה ולאחר מכן לחנות.

בעלים של שתי דירות בבנין הגישו תביעה כנגד הנתבעים ותבעו מהנתבעים לסלק ידם מהרכוש המשותף אליו פלשו, להרוס כל בניה בלתי חוקית ולפצות אותם פיצוי כספי על השימוש ברכוש המשותף.

הנתבעים טענו כי כל פעולותיהם נעשו בידיעת התובעים ובהסכמתם, ואף הוסכם להוציא את השטחים אליהם פלשו מהרכוש המשותף, אף שלא היה בידי הנתבעים כל מסמך לאשר טענותיהם.

בית המשפט קבע כי לא ניתן לטעון כי הסכמת התובעים ניתנה ע"י כך שראו חלק מפעולות הנתבעים ולא עשו דבר לעצור זאת תוך כדי הפלישה והבניה הבלתי חוקית. הסכמה לשימוש של מי מהדיירים ברכוש המשותף, צריכה להיות בהחלטה מפורשת בכתב של האסיפה הכללית של הבית המשותף, שכן הרכוש המשותף הינו קנינם של כל בעלי הדירות בבית המשותף.

השופט יוסף שפירא קבע כי גם פגיעה לא משמעותית ברכוש המשותף, מחייבת הסכמה מפורשת של דיירי הבית המשותף, ורק שמירה על עקרון זה תגרום לכך שכל מוסד הבית המשותף לא יתמוטט. גם אם רוצים להוציא חלק מהרכוש המשותף, גם אם מדובר בחלק קטן, ולהצמידו ליחידה מסויימת, הדבר חייב להעשות בדרך של הסכמה מפורשת וברורה, ולא על דרך של הסכמה מכללא.

בתיק זה, התביעה הוגשה לאחר כ-16 שנים מביצוע הפלישה והבניה הבלתי חוקית, ובית המשפט בחן את טענת הנתבעים, לפיה העובדה כי התובעים השתהו לפני הגשת התביעה, משמיטה את כל תביעתם. בית המשפט פסק כי מאחר והבניה הבלתי חוקית והפלישה קיימות כבר שנים רבות, ולתובעים היתה אפשרות לתקוף ענין זה בשלב מוקדם יותר, ומאחר והחנות שבנו הנתבעים מושכרת לצדדים שלישיים, יהיה זה בלתי צודק בנסיבות אלה להורות על הריסת הבניה ברכוש המשותף והחזרת המצב לקדמותו.

בית המשפט קיבל את תביעת התובעים בכל האמור לפיצוי הכספי שעל הנתבעים לשלם בגין שימוש ברכוש המשותף, שכן הם התעשרו על חשבון רכוש שהינו בבעלות חלקית של התובעים, ולכן עליהם לשלם דמי שימוש ראויים לפי חוות דעת שמאי שהוגשה לבית המשפט.

 

סגירת תפריט