עו"ד שי עמית

דיני המקרקעין קובעים הסדרים מיוחדים וספציפיים לגבי תחומים רבים הקשורים לעסקאות מקרקעין בשונה מעסקאות רגילות. דוגמא מובהקת לכך היא בתחום ההתיישנות. כידוע, תביעה רגילה שאינה

הסכם קומבינציה הוא אחד הכלים הנפוצים לעריכת עסקאות בניה על מקרקעין בין יזמים וקבלנים לבין בעלי קרקע, כאשר מבנה העסקה נותן הן לקבלן והן לבעל

הדין בישראל כולל מספר רב של  חוקים המאפשרים לרשויות השונות להפקיע קרקע של אדם פרטי, בשיעורים שונים הכלולים באותם חוקים, תוך מתן פיצוי או במקרים

סעיף 197 לחוק התכנון והבניה מעניק את הזכות לכל מי שנפגע מתוכנית ביחס למקרקעין שלו או ביחס למקרקעין גובלים, לתבוע מהועדה לתכנון ובניה פיצוי על

בשנת 1997 נכנס לתוקף חוק המתווכים במקרקעין, שאמור היה ליצור מהפכה בכל הנוגע לענף התיווך שהיה פרוץ לחלוטין. החוק ביקש להסדיר ברישוי את כל מי

היטל השבחה הוא מעין מס שמטילה הועדה המקומית לתכנון ובניה מכח חוק התכנון והבניה על בעלי נכסים שנהנו מאישור תוכנית ביחס לנכס שלהם, אשר השביחה

אין כל ספק כי עיסקה במקרקעין מסתיימת עם רישום הזכויות על שם הרוכש בלשכת רישום המקרקעין, וכי חוק המקרקעין מונה רשימה של זכויות שנחשבות זכויות

מבחינות מסויימות, בית משותף הוא מעין "קיבוץ" או ישוב הכולל תושבים, יחידות דיור ורכוש משותף, שמתנהל פי כללים ונורמות משפטיות שחלות עליו. ספר החוקים והנהלים

בשכונות רבות ברחבי הארץ קיימים בנינים ישנים בני 3 או ארבע קומות, שנבנו בזמנו ללא מעלית. מה שנראה היום אביזר סטנדרטי והכרחי בכל בנין, נחשב

כל בנין הרשום כבית משותף בלשכת רישום המקרקעין כולל חלוקה ברורה ומוגדרת לדירות, שכל אחת מהן רשומה על שם בעליה, רכוש משותף ומקומות חניה ומחסנים