מאת: עו"ד שי עמית
במציאות בה תוחלת החיים מתארכת והשיפור והחדשנות במערכת הבריאות מאפשרים חיים ארוכים יותר עם תפקוד גבוה, רבים בוחרים באפשרות לעבור בגיל מבוגר לבית דיור מוגן, ולהנות מחיי חברה ופעילויות תרבותיות, מערך תומך של אנשי צוות ושירות ושקט נפשי בכל הקשור לצורך לדאוג לתחזוקת יחידת הדיור.
חברות גדולות שבעבר הרחוק לא נטלו חלק בשוק הדיור המוגן, נכנסו לתחום וכיום יש היצע גדול ותחרות בכל רמה של מגורים בדיור מוגן.
ישנן דרכי התקשרות שונות עם החברה שמפעילה את הדיור המוגן, כאשר הדרך העיקרית היא התקשרות בהסכם שבו מפקידים בחשבון החברה סכום כסף כפיקדון, אשר נשחק כל שנה באחוז שמסוכם מראש בתוספת דמי שימוש קבועים שמשולמים לחברה מדי חודש. למעשה מדובר בהתקשרות שהיא מעין יציר כלאיים בין הסכם רכישה להסכם שכירות, וכדאי לשים לב למספר דגשים בטרם חותמים על הסכם ההתקשרות.
כמו ברכישה או שכירות של דירה או נכס אחר, חשוב לבדוק מיהו הגוף שמולו מתקשרים. ככל שמדובר בחברה יציבה יותר עם מוניטין טוב יותר, כך תוכלו לכוון להתקשרות עם סיכוי גבוה יותר של שביעות רצון.
כמו בכל שירות אחר במשק, גם בהתקשרות זו התנאים המסחריים נתונים בהחלט למו"מ. מה סכום הפיקדון, מה אחוז השחיקה שלו כל שנה, מה כלול בתשלום החודשי הנוסף (למשל: חניה? ארוחות?), מה סוג הריהוט שיסופק, האם נדרשת תוספת תשלום על הלנת מטפל ביחידה וכיוצא באלה תנאים שמומלץ מאוד להתמקח עליהם.
אמנם לחברות יש הסכם מסגרת שמוצג לכל מתענין, אבל החברות בהחלט פתוחות להכניס שינויים בנוסח ההסכם ולא צריך לצאת מנקודת ההנחה שההסכם הוא תורה מסיני וחסין משינויים.
חשוב לדעת שכמו בתחום הסכמי מכר דירות המגורים, המחוקק בחר לכפות על הצדדים, בעיקר כמובן על הצד המתוחכם והחזק יותר שהוא החברה המפעילה את הדיור המוגן, תנאים מסויימים שיגנו על מי שמתגורר בבית הדיור המוגן. בשנת 2012 נחקק חוק הדיור המוגן, התשע"ב-2012 (לא להתבלבל עם חוק הגנת הדייר, העוסק בתחום אחר לגמרי), ובמסגרתו החברה המפעילה את הדיור המוגן, מחוייבת בסל של מחויבויות שלא ניתן להתנות עליהן: למסור בכתב את כל המידע ביחס להתקשרות, לאפשר תקופת נסיון בת 3 חודשים לפחות, לספק סל בסיסי של שירותים לרבות בקרה על שלומם של הדיירים, להגן על הכספים המופקדים אצלה ע"י הפקדתם לחשבון נאמנות מיוחד וכיוצא באלה הוראות רגולטוריות.
אמנם המסלול השכיח ביותר לתשלום הינו על דרך של פיקדון שנשחק בתקופה של כ- 15 שנים, אך קיימים גם מסלולים בהם משך הזמן בו יוחזק הפיקדון הוא קצר יותר ואף מסלולים בהם אין כלל פיקדון, אך כמובן שבמסלולים אלה התשלום החודשי הוא גבוה הרבה יותר, וכל אחד רשאי לעשות לעצמו את חשבון הנפז, מה מתאים לו יותר. מומלץ גם לנסות לשמור על גמישות מסויימת במעבר בין מסלולים.
מאת: עו"ד שי עמית – משרד עו"ד שלמה טיסונה ושות'
