בניה הגורמת מטרד

מרבית התושבים בישראל גרים באזורים שנחשבים אזורים צפופי אוכלוסין, ובין אם הם גרים בדירות בבית משותף, ובין אם בבית צמוד קרקע, לרב מדובר בנכסים המצויים בשכנות לנכסים אחרים, שלא לומר, בשכנות קרובה לנכסים אחרים.

אין צורך לומר, כי תופעת הבניה הבלתי חוקית, הינה תופעה שכיחה מאוד במקומותנו, וישנם לא מעט בעלי נכסים המוסיפים תוספות בניה, מרחיבים או בונים בניה חדשה, כדבר שבשיגרה, מבלי להוציא היתר בניה, מבלי להתחשב בזכויות בניה או מיגבלות בניה מכל סוג שהוא.

לצערנו, הרשויות אינן אוכפות באופן ראוי את הפיקוח על הבניה הבלתי חוקית ועל כל צו הריסה שמוצא מדי פעם, קיימים עשרות מבנים בלתי חוקיים שנותרים ללא טיפול מתאים. ההשלכות של בניה שלא כדין הן במספר מישורים. ברור כי בניה בהתאם לדין, הינה בניה שיש עליה פיקוח מבחינת טיב הבניה, בטיחותה וההתאמתה מבחינה אסטטית לבניה הקיימת. כמו כן, כל תוספת בניה מאפשרת לרשות לגבות אגרות בניה וארנונה על השטחים שנוספו.

 

ואולם, קיים פן נוסף הקשור לבניה פיראטית, והוא, עד כמה הבניה משתלבת עם הבניה הקיימת מסביב ואינה גורמת להפרעה ופגיעה בנכסים השכנים. כאשר הבניה נעשית במסגרת הליך חוקי, אזי יש נוהל מסודר של הגשת בקשה להיתר בניה, במסגרתה יש להראות כי קיימת למבקש ההיתר זכות קנינית, כי הבניה תואמת את הוראות התב"ע ואת המיגבלות הקיימות באותה תב"ע, לרבות מרחק בין בנינים, תיקרת גובה מותרת, צפיפות יחידות דיור ושיקולים תיכנוניים נוספים.

 

בנוסף, כולל נוהל קבלת היתר הבניה, פרסום פרטי הבקשה ומתן אפשרות לשכנים להתנגד לבניה ע"י קיום של הליך התנגדויות. הליך זה נועד להבטיח כי הרשות תבחן האם אין בבניה משום פגיעה והפרעה בלתי סבירה לנכסים שכנים. מובן כי שיקול הדעת בענין זה רחב למדי, אך לפחות קיים הליך שמאפשר הגשת התנגדויות וערעור על החלטת הרשות.

מה יכול לעשות שכן של בעל נכס שבנה ללא היתר בניה כדין? שתי דרכי פעולה עומדות בפניו: הוא יכול להלשין לרשות המקומית על הבניה הבלתי חוקית, בתקווה שהרשות אכן תנקוט בצעדים אופרטיביים להריסת הבניה הבלתי חוקית והוא יכול לנקוט בהליך משפטי ביוזמתו כנגד בעל הנכס שבנה בניה בלתי חוקית, וזאת בנסיבות מסויימות.

לדוגמא, בעל נכס מחליט לעשות דין לעצמו, וללא היתר בניה וללא התחשבות בהוראות התב"ע החלה על האזור, בונה מתחת לבית המשותף, בקומת העמודים, תוספת בניה לדירה שיש לו. אם תוספת הבניה חוסמת את החלון של אחת הדירות האחרות בבנין ומפריעה לבעלים של אותה דירה להשתמש באופן סביר ברכוש שלהם, הם יכולים להגיש כנגד השכן פורע החוק תביעה בגין מטרד ליחיד.

החוק קובע שבנסיבות אלה, ניתן להגיש תביעה במסגרתה אפשר לתבוע פיצוי, צו שיורה על הריסת הבניה או צו מניעה שימנע את בנייתה, וזאת כאמור, ללא קשר לחובתה של הרשות המקומית למנוע בניה בלתי חוקית כמו זו.

מקרה מסוג זה נדון לאחרונה בערעור בבית המשפט המחוזי בתל אביב בתיק ע"א 3493/99. בפרשה זו נדון מקרה שנסיבותיו הינן כמו בדוגמא שהבאתי, ונקבע כי הבניה היתה בלתי חוקית, מנעה לחלוטין זרימת אויר מהחלון לדירת השכנים, כניסת אור, ואף פגעה במראה הנוף מהדירה ופגעה בפרטיותם. במקרה זה, ניתן פסק דין שהורה על הריסת המבנה ומנע בניה מסוג זה בעתיד.

אמנם טחנות הצדק טוחנות לאט…10 שנים במקרה נשוא פסק הדין בערעור, אולם חשוב לדעת כי יש לאזרח זכות לנקוט בהליך עצמאי לסילוק בניה בלתי חוקית, אם היא גורמת לו להפרעה בתנאים הנקובים בחוק.